קרדיטקום בע"מ נ' עוגיא הקונדיטוריה בע"מ ואח'

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב ע"ס 11,895.00₪ ז"פ 12/1/2012, כנגד המבקשים.

בקשת הביצוע (בפרק ו', "העובדות המשמשות עילה לבקשה...") מציינת, כי הזוכה אוחזת בשיק/שטר ותו לאו.

לא צוין מאומה אודות עושה השטר, ערבים וכיוצב"א "זוטות".

עיון בשטר החוב מגלה, כי המבקשת 1 היא עושה השטר והמבקש 2 ערב בערבות אוואל לתשלום השטר ע"י עושה השטר.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש 2 המצהיר, כי אין בנמצא כל חוב של המבקשת כלפי המשיבה, כי כך גם עולה מכרטסת הנהלת חשבונות (נספח 1 להתנגדות), כי השטר לא הוצג לפירעון ומעולם לא נדרשו המבקשים לשלם על פיו וכן, כי השטר נמסר למשיבה על החלק והיא אשר רשמה את הסכום והתאריך הרשומים בו.

עוד בפי המצהיר טענה, כי אין לצרפו כחייב בתיק כל עוד לא מוצו ההליכים כנגד המבקשת 1, וכן, כי עפ"י דרישת המשיבה שילם לה 2,000.00₪ ביום 10/01/2012, למרות שלא היה חוב כלשהו בנמצא (נספח 4 – אישור מסוכן המשיבה).

ביום 26/6/2012 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו, אישר, כי המבקשת הייתה לקוחה של המשיבה וכאשר בוטל כרטיס התדלוק במועד שאינו זכור לו, סיים לרכוש מוצרים ממנה.

עוד אישר המבקש, כי אין בנמצא חוב כלשהו, על סמך האמור בתצהירו.

כאשר נשאל אודות תשלום אחרון, ע"ס 9,966.00₪, אשר שילמה המבקשת למשיבה, בעניין חזרתו של התשלום אשר לא שולם למשיבה ענה, כי זה יכול להיות (הסכום הוא השורה לפני אחרונה בנספח 1 של ההתנגדות – כרטסת ממוינת לפי תאריכי ערך של המבקשת).

עוד הוסיף העד ואמר, "באותה תקופה אני ביטלתי הרבה שקים".

כאשר נשאל, האם אין זה נכון כי שילם 2,000₪ על חשבון החוב (סימוכין צורפו להתנגדות לעניין תשלומם של 2000₪) ענה, כי שילם סכום זה לבקשת המשיבה בזמן שלא היה יכול לברר אם יש או אין בנמצא חוב.

המבקש הסביר את התשלום למרות שסבור היה, כי אין בנמצא חוב כלפי המשיבה, בהיותו ישר והגון ומקפיד על שמו הטוב.

סיכומי המבקשים אינם אלא חזרה על האמור בהתנגדות, לרבות, טענות לעניין העדר דרישת תשלום, טענות ביחס לסכום הנקוב בשטר והעדר נמצא לסתור את הטענה, כי השיק נמסר על החלק בלא הרשאת המבקש.

המשיבה בסיכומיה מציינת, כי בבקשה אין אף טענת הגנה, למעט טענות טכניות אשר גם הן אינן נכונות:

אכן, לא נמסרה הודעת חילול, אולם, עפ"י הדין אין צורך בכך וכן, כי על גבי השטר הותנה, כי המשיבה פטורה מחובת ההצגה ומשלוח ההתראות.

עוד בסיכומי המשיבה, כי המבקש אינו ערב יחיד עפ"י סעיף 22 לחוק הערבות בהיותו בעל עניין בתאגיד (המבקשת) ולכן אין ממש בטענתו, כי יש למצות תחילה ההליכים אל מול המבקשת (החייב העיקרי).

המשיבה מציינת, כי המבקש אשר הצהיר, כי אין חוב בנמצא עשה כן בעלמא, בלא הסבר וסימוכין ובמהלך חקירתו חזר בו מטענה זו. הוא פשוט אינו יודע אם יש או אין חוב.

תשובת המבקשים מציינת, כי לטענה לעניין החוב צורפו סימוכין בדמות כרטסת (נספח 1 להתנגדות) וכי הסכום בשטר מולא באופן שרירותי, בלא ביסוס, בלא כל ראיה, באשר למקור החוב ויש לברר בביהמ"ש את שיש לברר.

למבקשים הגנה קלושה בדמות טענה המבוססת אך לכאורה, ביחס להעדר חוב כלפי המשיבה.